מה עושים עם שפת הגוף בזום?
הקורונה כמעט מאחורינו, אבל המון פגישות עדיין ממשיכות להתקיים דווקא בזום.
מה עושים עם הידיים? לאן מסתכלים?
איך מתנהגים כשאנחנו בכלל מול מצלמה ומחשב?
אולי עדיף פשוט לשים רקע של הוואי 🏖 ואנחנו מסודרים?
אז התשובה לשאלות האלה היא:
שפת הגוף מאוד רלוונטית גם בזום,
רק שצריך לדעת לבצע כמה התאמות.
הנה שלושה טיפים פרקטיים וזריזים שישפרו את פגישות הזום שלכם החל מעוד 5 דקות:
1. קשר עין👀:
זה לא משנה אם אתם מול עשרים אנשים או מול בן אדם אחד, קשר העין הוא קריטי גם כשמדברים בזום.
מקדו את המבט שלכם אל המצלמה (במקום לעיניים שמופיעות במסך).
יש לכם הערות/רישומים? תצמידו אותם מצידי המצלמה, אולי אפילו מעליה.
הכל כדי שהמבט שלכם יישאר לפחות *60%* ממשך השיחה באזור המצלמה.
הטריק הקטן הזה יגרום למספר דברים:
- אנשים יחשבו שאתם מקשיבים, גם כשאתם לא.
- כשאתם תדברו, אנשים יקשיבו לכם יותר ולא יאבדו עניין מהר.
- אם תנסו להעביר מסר, הוא יעבור טוב יותר.
- אנשים ירגישו שאפשר לסמוך עליכם, שאתם אמינים.
וזה רק דרך טיפ אחד!
2. מחוות ידיים🙋♂️🙋♀️:
חלק גדול מהמחקרים שנעשו בתקופת הקורונה, מראים שמשתתפים בישיבת זום מרגישים שהיא הייתה מוצלחת ויעילה יותר, כשיש שימוש טוב במחוות ידיים.
בשביל להבין איך להשתמש במחוות ידיים כמו שצריך, כבר צריכים להיות בהרצאה, אבל אם אנסה לתמצת, אז:
א. דברו עם כפות ידיים פתוחות, כדי שמי שמולכם יראה שאתם לא מסתירים כלום.
ב. אל תרימו את הידיים מעל גובה הכתפיים, כי אז זה ייראה חסר אמינות/מאיים.
3. תאורה💡:
"מה? נהיית במאי? חשבנו שאתה בכלל מומחה לשפת גוף".
אז לא, אני לא במאי. אבל אחת הבעיות שקורות בשימוש בזום, היא שהפרצוף שלנו יופיע לאנשים שמולנו בתוך ריבוע קטן, בצד המסך, באיכות של מצלמת מחשב לא כל-כך חדישה ועם תאורה רגילה שיש בבית – יהיה מאוד קשה להבין את הבעות הפנים שלכם.
והן חשובות, הרי זה מה שרואים בחלון בעצם.
מה אפשר לעשות?
באמצעות תאורה לבנה (למשקיעים מעט – רינג, אבל כל אור לבן מתאים) שתהיה 20 ס"מ מאחורי המצלמה, אתם מקבלים יופי של הבלטה לתווי הפנים שלכם ועכשיו יבינו מתי אתם כועסים, מחייכים, קורצים או סתם מחטטים באף ;)
יש עוד המון טיפים ושיטות להעצים ולמקסם את שיחות הזום שלכם, אבל זה כבר בהרצאה המלאה.
רוצים הרצאה כזאת לעובדים שלכם?
דברו איתי ונדאג שגם הם ידברו את שפת הגוף.